קוראים לה נחמי (בדוי) אבל נחמה היא לא מצליחה למצוא.

אמא ל7 ילדים, מתמודדת עם בעיה רפואית, אבל לא זה בסיפור כאן.

הסיפור הוא על הלב שלה ועל הרגשות שמטלטלים אותה כמו אוניה בלב ים:

המתחים הבלתי פוסקים עם בעלה, הכעסים הקוצפים על הילדים,

התחושה המתסכלת שהיא לא מכניסה מספיק כסף.

התסכול.

התסכול צובע לה את החיים בשחור ובכבדות שקשה כבר לשאת.

 

היא הצטרפה ל"חזקה מהחיים" ופגשתי אותה במהלך התוכנית,

היא משתפת אותי באומץ בתסכול על בעלה, בתסכול על הילדים,

בתסכול שצובע לה את כל החיים וגורם לה להיות מתוסכלת ומאוכזבת

מכל מה שהיא לא עושה.

 

היה משפט אחד שהייתי חייבת לומר לה בצורה מאוד חדה:

"יקירתי, את יורה לעצמך ברגליים".

 

יודעת למה?

כי החיים יהיו מלאי תסכולים. נקודה.

אנשים יאכזבו אותך לאורך כל הדרך, סוף פסוק.

אם את חושבת שיבוא יום שכולם יתנהגו כמו שאת חולמת,

הריני להודיעך שחלומות שווא ידברו, קומי.

תעשי לי טובה, רק אל תחלמי בהקיץ.

זה ישאיר אותך מרוקנת יותר.

 

אז מה כן?

 

הגיע הזמן לשנות כיוון.

במקום לחשוב איך הם ישתנו בשבילך,

בואי תשני זווית ותשאלי איך את משתנה בשביל עצמך.

 

במקום לשאול למה הם לא מביאים לך אהבה,

תשאלי איך את מייצרת בתוכך אהבה.

 

במקום לחכות שהם יתייחסו אלייך,

תבדקי איך את מתייחסת לעצמך.

 

במקום להתמקד במה שאין בהם,

תחפשי את מה שכן יש בהם.

 

אהובה,

אולי את חושבת עכשיו שזה מסובך, קשה או מורכב מידי.

אני רוצה לספר לך שאחרי 11 מחזורים של נשים אלופות שעשו שינויים מדהימים

אני אומרת לך בוודאות:

את לא יכולה לתאר כמה אושר ייכנס לך לחיים שתשני כיוון,

שתחשבי זווית חיים מחדש.

 

אז קחי את השאלה הזאת איתך היום:

איך אני מייצרת בתוכי אהבה לעצמי?

זה לא בידיים שלהם, זה בידיים שלך.